סופרמרקט הככר גוטמן (1985) בע"מ נ' אריקה

החלטה

להלן החלטה בבקשת הנתבעת לסילוק על הסף של כתב התביעה המתוקן, שהוגש כנגדה בגדר הליך זה.

השתלשלות עניינים רלבנטית בהליך עד כה

ראשיתו של ההליך בכתב התביעה המקורי, אשר כלל תביעה כספית ע"ס 900,000 ₪, בת פחות מעמוד אחד, אשר הגישה התובעת, מעסיקתה לשעבר של הנתבעת, בטענת גזל ובהקשר למעשי גניבה נטענים, נמשכים וחוזרים, של הנתבעת במהלך שנות עבודתה אצל התובעת.

בהקשר לכתב תביעה זה הגישה הנתבעת בקשה לסילוק על הסף ולחילופין למתן צווים בעניין הליכים מקדמיים, אשר נדונה בדיון קדם המשפט הראשון בתיק, ביום 28.6.09. בסיומו של דיון זה ניתנה החלטה בה הורה ביהמ"ש לתובעת, בין היתר, להגיש כתב תביעה מתוקן אשר יעמוד בדרישת פירוט ראויה לעניין המסכת העובדתית הנטענת כנגד הנתבעת, באופן אשר יאפשר לה להתגונן כיאות מפני התביעה וכן הוראה לקיום הליכים מקדמיים של עיון ספציפי, תשובות לשאלון ומסירת פרטים נוספים.

התובעת אכן הגישה כתב תביעה מתוקן ביום 30.7.09 ובעקבותיו הוגש ביום 27.8.09 כתב הגנה מתוקן מטעם הנתבעת.

בנוסף, הגישה הנתבעת ביום 13.10.09 בקשה חוזרת לסילוק התביעה על הסף, היא הבקשה נשוא ההחלטה הנוכחית. בגדר בקשתה זו, טענה הנתבעת להפרת החלטתו הנ"ל של בית המשפט בכל הנוגע לקיום הליכים מקדמיים. כן טענה להודיית התובעת בגדר כתב התביעה המתוקן, כי אין ביכולתה להמציא ראיות להוכחת תביעתה. עוד נטען, כי אף כתב התביעה המתוקן אינו עומד בדרישת הפירוט הנדרשת בדין ואינו מגלה עילת תביעה. משכך, מבוקש סילוקו על הסף של ההליך, מכוח הדין הקבוע בתקנות 100, 101 ו- 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), או מי מהן.

בדיון קדם המשפט השני, ביום 3.11.09 נדונה, בין היתר, בקשה זו, ולאחר דיון זה, אמור היה ב"כ התובעת להודיע לביהמ"ש האם התובעת עומדת על המשך ניהול ההליך במתכונתו הנוכחית למרות הקשיים הראיתיים הניצבים בפניה.

בהמשך, ולאחר שהתובעת הודיעה על רצונה להמשיך בניהול ההליך, התקיים ביום 2.2.10 דיון קדם משפט שלישי בתיק זה, במסגרתו התקבלה בקשת הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות. לאחר דיון זה אכן הופקד הסך שנקבע (60,000 ₪).

בין לבין אף הוגשו בקשות הצדדים בעניין מחלוקות ביחס לקיום ההליכים המקדמיים.

להשלמת התמונה יצוין, כי במקביל לניהולו של הליך זה, הגישה הנתבעת כנגד התובעת תביעה בבית הדין לעבודה (תע"א 3368/10), בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, והתובעת התגוננה, בין היתר, בטענת קיזוז בגין נזקיה ממעשי הגניבה של הנתבעת. כן הובהר לביהמ"ש לפני ימים מספר, כי כנגד הנתבעת הוגש לאחרונה כתב אישום בגין הפרשה (ת.פ 30-539-06-10), אשר נמצא בראשית בירורו.

ומכאן לגוף הבקשה לסילוק על הסף.

מסגרת הדיון

דרישות הדין ביחס לתוכנו של כתב תביעה ורמת הפירוט שעליו לכלול, מוסדרות בתקנות, במספר הוראות.

תקנה 9(5) לתקנות קובעת, כי על כתב תביעה לכלול, בין היתר, את הצגת העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה.

תקנה 71(א) לתקנות קובעת, בין היתר, כי כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין הסתמך עליהן בתביעתו, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן.

תקנה 78 לתקנות קובעת, בין היתר, כי מקום בו בעל דין טוען טענת מצג שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת או כל טענה אחרת המזקיקה לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות.

הרציונאל הניצב בבסיס הוראות התקנות הנ"ל ברור. עילת התביעה צריכה להיות מתוארת באופן שלא יהא לנתבע ספק מפני מה עליו להתגונן, לעניין המעשים המיוחסים לו וסכומם הכספי (ראה בעניין זה גם: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 135, וכן ע"א 3552/01, Banco Exterior (Suiza) SA נ' Akcyjna, פ"ד נט (4) 941, בסעיף 19 לפסק הדין).

לצד דרישות אלו, ולעתים מנגד להן, ניצבת אף ההלכה הפסוקה, המושרשת, לפיה זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד העומדת לתובע, הזכאי לקבלת יומו בבית המשפט. על פי ההלכה הפסוקה, רואים בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. לפיכך, לא בנקל, אלא בלית ברירה ובמקרים חריגים בלבד, כאשר לא קיימת אף אפשרות קלושה מבחינת התובע לזכות בתביעתו, תסולק תובענה על הסף. (ראה: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, פ"ד נז(5) 433, בפיסקה 12 לפסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה והאסמכתאות הנזכרות שם וכן י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995), עמ' 387).

יצויין, כי בעניין זה קיימת התייחסות בפסיקה אף לכך, כי על בית המשפט הנדרש לבקשה לסילוק התביעה על הסף, לאזן באופן זהיר בין אינטרסים נוגדים. זאת, באשר, מחד, עליו ליתן משקל לזכותו של התובע לגישה לערכאות ולקבלת יומו ובירור עניינו על ידי בית המשפט, ומאידך, יש ליתן משקל גם לזכויות הנתבע, וזאת, הן במישור קבלת אפשרות אמיתית להתגונן מפני התביעה, והן במישור חסימתם של הליכי סרק אשר כל שיש בהם הוא הטרדת הנתבע (ראה: ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, תק-על 2007 (2) 2725).